יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

סיפור עצוב אבל מרגש

בס"ד
אני מצרף לכם סיפור עצוב אבל מרגש שרץ בימים האחרונים ברשת האינטרנט, לא יודע אם הוא אמיתי או לא אבל ללא ספק הצליח לרגש אותי מאוד.
--------------------------------------------------------------------------------------

הגעתי הביתה באותו לילה, אשתי הגישה את ארוחת הערב, לקחתי את ידה ואמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר..
.היא אכלה באיטיות ובשקט מופתי, הסתכלתי עליה וראיתי את הכאב בעיניה כא...ילו היא ידעה מה רציתי לומר.
לא ידעתי איך להגיד את זה אז פשוט אמרתי: ״אני רוצה להתגרש.״ היא הסתכלה בהלם ושאלה אותי בעצב: ״למה?״..
. באותו לילה לא דיברנו... היא רק בכתה וחיפשה תשובות עד שעניתי לה:
״ התאהבתי במורן, אני כבר לא אוהב אותך״, אמרתי ברחמנות עם המון רגשות אשם. ביום למחרת כתבתי הסכם גירושין וכתבתי
שאני משאיר לה את הבית, הרכב ו30% מהעסק. באותו רגע שהיא ראתה את ההסכם היא קרעה אותו לגזרים.
25 שנות נישואין איתי ביחד ולפתע נראינו כמו זרים. היו לי רחמים כלפיה, כל הזמן ש״בזבזנו״ יחד אבל אני מאוהב באישה אחרת.
היא התחילה לצעוק ולבכות...למחרת הגעתי הביתה ומצאתי אותה כותבת,
עליתי ישר למיטה בלי לאכול ובלי לדבר, קמתי בבוקר וראיתי שהיא עדיין כותבת. היא כתבה את הסכם הגירושין עם התנאים שלה.
היא לא רצתה כלום מלבד דברים בודדים, התראה של חודש וביקשה שבמשך החודש הקרוב נחיה כמו בימים הראשונים שלנו,
כאילו כלום לא קרה כדי להפריע לתאומים שלנו שהיו בתקופת מבחנים. עוד משהו היא ביקשה, היא ביקשה שבמשך החודש הקרוב
אני אשא אותה בזרועותיי כל בוקר מחדר השינה לדלת, בדיוק כמו ביום חתונתינו. חשבתי שהיא השתגעה, אבל הסכמתי כדי שכל זה יעבור בשלום.
אפילו סיפרתי לאותה מורן, היא גיחכה והסכימה, היה לה חשוב שנסיים את זה יפה. האמת שאני ואישתי לא חווינו מגע פיזי תקופה ארוכה. 
ביום הראשון הרגשתי לא בנוח להרים אותה מהמיטה לדלת אבל ככל שעברו הימים התרגלתי והתחלתי להיזכר ברגעים היפים שלנו... 
כעבור יומיים אחד התאומים ראה אותנו ואמר: ״ כמה כייף לראות אתכם ככה!״ היא אמרה לי בלחש באוזן: ״ אל תגיד להם כלום בנתיים, זה ישבור אותם״,
הנהנתי עם הראש אבל כעסתי, הורדתי אותה, היא הלכה לעבודה ואני הלכתי לדרכי. לאחר שבוע היא הניחה את ראשה על החזה שלי כשהרמתי אותה,
יכולתי להריח את הבושם שלה על הצוואר שלי, האמת שכבר הרבה זמן לא הסתכלתי עליה ככה, היא כבר לא כ״כ צעירה,
אפילו החלו לצוץ קמטים שלא הכרתי. היה ברור שהיא לקחה את ההחלטה שלי בקושי רב, לרגע הרגשתי חרטה. לאחר שבוע כבר הרגשתי שהכל חוזר בינינו, 
האישה שנתנה לי 25 שנה מחייה, פתאום חזרה לי לחיים. לא אמרתי למורן מילה על כך. לאחר שבועיים היא החלה להיות קלה מתמיד, 
כבר לא התאמצתי להרים אותה... הבחנתי בכך שהיא רזתה, ליטפתי את שערה והתאום השני אמר בהתלהבות:
״הגיע הזמן שתיקח את אמא בזרועותייך!!״ זה נהפך למשהו חשוב בעיניי התאומים. פחדתי לשנות את דעתי אבל כבר לא יכולתי להסתיר. 
אמרתי למורן שהתאהבתי באישתי מחדש, יצאנו מהשגרה המשעממת ואני מרגיש שזה לא נכון להתגרש ממנה. ״כשהחזקתי את אישתי בזרועותיי,
הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותה כל החיים״, התוודיתי. האמת שמורן הבינה אותי, עם כל הכאב. בדרך הביתה קניתי זר פרחים לאישית וכתבתי לה ״אהובתי,
אני אחזיק אותך בזרועותיי כל בוקר עד המוות!״.
הגעתי הביתה עם הזר ביד וחיוך, רצתי במעלה המדרגות וראיתי את אישתי במיטה ללא רוח חיים.
אשתי נלחמה בסרטן ואני הייתי עסוק בעניינים מטופשים עד שלא שמתי לב למה שהולך מתחת לאף שלי!!! 
היא ידעה חודש לפני שאלו הרגעים האחרונים שלה, בגלל זה היא בקשה ממני חודש התראה שהילדים לא יזכרו אותנו גרושים,
עד היום חרוט בראשם שהייתי אבא ובעל מדהים שאוהב ומעריץ את אישתו... בזכותה, הכל בזכותה. באהבת אמת לא חשוב הבית,
העסק, הכסף - רק האושר! תעשו לי טובה ותשמרו על הזוגיות שלכם כי כל מה שמתקלקל אפשר לתקן!!!


יום שבת, 29 בספטמבר 2012

מפגש פעילי ימין בחול המועד סוכות בחברון

בס"ד
כמידי שנה גם השנה אנו עושים מפגש פעילי ימין ביום רביעי הקרוב בחול המועד סוכות בעיר האבות חברון
השנה אנו עושים את זה ביום רביעי (היום השני של האירועים בחברון) 03/10/2012 בשעה 12:00 נפגשים 
במדרגות לפני הכניסה למערכת המכפלה, רצוי לבוא כמובן עם דגלי ישראל 
קישור לאירוע בפייסבוק ניתן למצוא כאן 

כשנגיע לחברון נוכל להצטרף לסיורים בעיר חברון למי שלא מכיר את העיר ובנוסף סיורים בקסבה בחברון
שכמובן כל הסיורים יודרכו ע"י מדרשת חברון .
רצוי לכל מי שיש לו נשק הכניסה לקסבה ו/או למערכה לא ניתנת עם נשק לידיעה
ניתן לבוא אם ילדים, בהמשך היום יהיו הופעות של זמרים רבים בהם גם אודי דוידי
ההופעות יהיו בהפרדה של נשים וגברים לידיעה !


אז כמובן שאני מחכה לכולכם ביום רביעי במערת המכפלה ומאחל לכם ולכל בית ישראל חג סוכות שמח

יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

"אבל אבא אל תעזוב אותי"

בס"ד
יהודים יקרים ,רצינו להביא בפניכם סיפור מרגש ומרטיט את הלבבות.

נחזור אחורה בזמן לפני כ 250 שנים אירע מקרה עם רבי יהושוע תלמידו של הגאון מוילנא.
לאחר תקופה ארוכה של חיים בגלות החליט רבי יהושוע לעשות מעשה ולעלות לארץ ישראל ארצנו הקדושה.
הוא פנה לאישתו בפנייה נרגשת לעלות לארץ ישראל ולהגיע לירושלים עיר הקודש בכדי לחפש דירה צנועה שתוכל להכיל אותם ואת שני ילדיהם הקטנים.
והנה הסכימה אישתו לדברי בעלה לעלות לבדה לארץ ישראל ולחפש להם דירה וכשתמצא תשלח מברק מארץ ישראל לבעלה שבוילנא ובו תיהיה המודעה על מציאת הדירה הנכספת בארץ הקודש.
ואכן כך היה עשתה אישתו את רצון בעלה והפליגה לארץ ישראל ועלתה לירושלים והתחילה בחיפושיה אחר הדירה , לאחר כחצי שנה של חיפושים נמצאה הדירה המבוקשת והנה היא שולחת לבעלה את המברק הנרגש על מציאת הדירה.
כשראה רבי יהושוע את המברק המשמח החליט באותו הרגע להכין צידה לדרך ולארגן את בנו וביתו ולהפליג לעבר ארץ ישראל ואכן כך היה והנה תוך כדי הפלגה בלב ים החלה סערה איומה שטילטלה את האוניה מצד לצד
עד שנבקעה האוניה לשנים.
בהלה איומה אחזה את כל האנשים שפקדו את האוניה וביניהם רבי יהושוע בנו וביתו והנה כולם מצאו עצמם מוטלים בלב ים סוער וגועש.


התמונה להמחשה

רבי יהושוע שהיה אפוס כוחות ודאוג לשלום ילדיו החל מחפש את בנו וביתו בין הטובעים ולאחר מספר דקות של חרדה ואימה מצאם.
בכוחותיו האחרונים שם רבי יהושוע את בנו על כתפו הימנית ואת ביתו על כתפו השמאלית והחל לשחות כשהם על גבו.

אך יהודים יקרים כמה זמן יכול לשחות אדם בלב ים סוער עם שני ילדיו על כתפיו ? הרי כולנו יודעים שהמאמץ עצום עד לאין שיעור.
והנה מרגיש רבי יהושוע שאם ימשיך בדרך הזאת לצערו שלושתם יטבעו והגיע להחלטה מזעזעת ומצערת שיהיה חייב לוותר על אחד מילדיו ולהורידו מעל גבו בכדי שהמשקל יתמעט מעליו ויוכל להמשיך לשחות ולפחות להציל את עצמו ואחד מילדיו ולא ששלושתם יטבעו.

כן יהודים יקרים ההחלטה הזאתי כולנו יודעים שהיא מזעזעת את כל גופו של האדם.
לאחר התחבטויות רבות וים של דמעות את מי להוריד נזכר רבי יהושוע שכותבת הגמרא במסכת הוריות שבן קודם לבת מסיבה אחת פשוטה שבן חייב בתלמוד תורה ואילו בת פטורה ולכן בלב כואב פנה לביתו הקטנה כשדמעות שוטפות את פניו והסביר לה שלא יוכל להמשיך כך כי תשו כוחותיו ויהיה מוכרח להורידה מעל כתפו ולהמשיך הלאה.

כששמעה זאת ביתו פנתה בפניה נרגשת לאביה ובקול חנוק ואמרה "אבל אבא אל תעזוב אותי , בבקשה אל תשאיר אותי לבד".
בלב כואב עזב רבי יהושוע את ידה של ביתו שהחלה לטבוע במים הזועפים, אך לפתע שמע את זעקתה של ילדתו הקטנה שטובעת וזועקת בקול "אבאאאא".
זעקה מצמררת זו של ביתו הקטנה שהחלה טובעת בלב ים זיעזעה את כולו והחליט למשות את ביתו מהמים ובכוחות מחודשים שקיבל בעקבות זעקת ביתו החל לשחות.
לאחר כשעה של שחיה הוא ראה באופק אי ובכוחותיו האחרונים המשיך רבי יהושוע לשחות עם ילדיו עד שהגיעו שלושתם לחופו של האי .
באותם רגעים מתעלף רבי יהושוע ושני ילדיו מושכים אותו לעבר החוף, לאחר כשלוש שעות כשהתעורר פונה אליו ביתו בשאלה קורעת לב ואומרת לו אבל אבא איך רצית לעזוב אותי לטבוע בלב ים ?!
עונה לה אביה כשהוא בוכה , ביתי,באותם רגעים שעשיתי זאת תש כוחי לגמרי והרגשתי שאיני יכול להמשיך יותר כששניכם עלי והחלטתי שאני חייב לוותר על אחד מכם בכדי שנוכל להנצל לפחות שנינו.
ואז היא משיבה לו ועונה אבל אבא הנה לבסוף כן הצלחת, איך זה שלבסוף כן הצלחת ?!

ענה לה אביה, ביתי,אני רוצה שתדעי דבר שזיעזע אותי בלב ים ונתן בי כוחות מחודשים, כששמעתי את זעקתך ממצולות ים שזעקת לי "אבאאאא" הרגשתי שאני חייב לעזור לביתי בכל מחיר, זעקתך הרעידה את כל גופי ונתנה בי את הכוחות למשותך מן המים ולהמשיך הלאה .

והנה ברוך ה' הצליחו שלושתם להגיע לארץ ישראל ולעלות לירושלים עיר הקודש ולהתאחד עם אם המשפחה שחיכתה להם עם געגועים עזים.
ובכל שנה בימי הסליחות הימים הנוראים הללו שאנו נמצאים בעיצומם היה עובר רבי יהושוע ממקום למקום ומספר את המעשה שאירע לו.

רבי יהושוע הפיק מוסר הסכל אדיר מסיפורו האישי וכך אמר.
יהודים יקרים !!!
אנו נמצאים לפני היום הגדול והנורא שהוא נקרא גם יום הדין זהו "ראש השנה"
ולפעמים נגזר על האדם גזרות קשות לא עלינו אך צריך לדעת אם נתעורר ברגעים אלו ונצעק "אבאאאא"
בכל הכח כמו ביתו של רבי יהושוע אין ספק שאבינו שבשמיים ישמע את צעקתינו וימשכינו ממצולות ויבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות ויכתבינו בספר חיים טובים בברכת חג שמח ושנה טובה...

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

חציית קו אדום של העיתונאית אריאנה מלמד

בס"ד
בדיון שהיה במהלך השבוע באתר פייסבוק על נושא המסתננים אשר נמצאים מעבר לגדר המערכת החדשה 
האם להכניסם או לא להכניסם הגיבה כתבת אתר YNET אריאנה מלמד בצורה שלא מאפשרת אי הגשת תלונה 
ובקשת השעיית הכתבת מאתר YNET ראו את דבריה של הכתבת אשר קוראת לחיילי צה"ל "יהודו נאצים"
תראו את הפוסט תגובה שלה ותשפטו בעצמכם..



יום שישי, 7 בספטמבר 2012

הגירוש האלים ממגרון

בס"ד
תחילת השבוע 02/09 ביום א' הייתי עד לגירוש הנורא שהיה ביישוב היהודי מגרון, גירוש שבהתחלה היה נראה שיהיה שקט בשל 
כניעתם של תושבי מגרון אשר העדיפו מההתחלה במקום להלחם כמו אריות על הבית שלהם ועל האדמה שלהם
הם העדיפו לחתום על הסכמים ולהגיע להסכמים שפוגעים בהתיישבות כולה.

הגענו אני וכמה מחברי כבר בלילה קודם לגירוש על מנת לראות לאן הרוח נושבת ולראות את ההכנות של תושבי מגרון שאחד אחרי השני מפנים את הבית שלהם ואורזים על מנת "להתפנות מרצון" ולא להגיע לגירוש בכח לטענתם,
לקראת הבוקר לאחר תפילת שחרית שהתקיימה בבת הכנסת של היישוב מגרון התחילו לאט לאט כבר להגיע כוחות הגירוש להתכונן ל"פקודת הגירוש" שחתומה כמובן ע"י אדריכל הגירוש האלוף ניצן אלון (ימ"ש וזכרו) אשר בתחילת הגירוש לא התבייש והגיע לצפות מקרוב בחיוך איך מגרשים יהודים מהבתים שלהם.

לאט לאט כעבור שעובר הזמן מתחילים כוחות הגירוש לעצור ולגרש גם את מי שהסתובב ותיעד את מהלך הגירוש
וכמובן שאני כיהודי שדי בולט בשטח קפצו עלי חבורה של כ 6 או 7 שוטרי יס"מ שניסו בכוח גדול להוציא אותי משטח היישוב מגרון 



שחלק עדין ביותר ניתן לראות בכתבה ששודרה בערוץ 2 בקישור המצורף

http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-3780951d9478931017.htm

וכאשר הוציאו אותי למחוץ לגדר ולאחר כשעה בערך בזמן שאני רואה חבורה של שוטרות מג"ב מוציאות
צעירה בכח עצום תוך כדי אלימות לא סבירה ניסיתי לעצור את המשך האלימות של אותן שוטרות מג"ב
בחסימתם שכמובן לבסוף הובילה לעצירת האלימות אבל כמובן שלא עברו 2 דקות והגיע אלי 
קצין יס"מ "רן לביא" אשר ללא כל התראה הכניס לי אגרוף וניסה לגרור אותי תוך כדי שהוא אומר לי 
"פעם אחרונה שאתה מגיע לפינוי" ו "פעם אחרונה שאתה מפריע לשוטרים" למזלי הרב אותי קצין יס"מ ראה שצמלמים אותו ויש הרבה כתבים באיזור שיחרר אותי וחזר ליישוב כאילו לא קרה כלום.

כמובן שכל האלימות שהיתה נגדי היתה גם כלפי חבריי שהגיעו איתו לצפות בגירוש היהודים
אבל השיא הגיע בסיום הגירוש כאשר כוחות יס"מ גדולים הגיעו לתגבר והתכוננו למעצר הנערים אשר התבצרו על אחד גגות הבתים ביישוב ללא אלימות וכמחאה לגיטימית מאוד כאשר מגרשים יהודים,

בתחילת הפעילות הגיע ניצב משנה בעז גולדברג מיס"מ ש"י אשר ללא התבלבלות נתן הוראות לפקודיו


צלמת הסרטון שאני ועוד יהודים מודים לה שצילמה את פושעים האלו העיתונאית שושי גרינפלד
ולהלן הסרטון המלא של שושי שהועלה ביוטיוב שלה הכולל את הפקודה "להרוג אותם"


צילום: שושי גרינפלד
לסיכום אני אשמח שתגיבו על הפוסט שלי על הגירוש ממגרון ולמי שיש עוד תמונות וסרטונים מוזמן לשלוח אלי אותם. שיהיה לכולנו שבוע טוב ובשורות טובות וכמובן שבע"ה זה הגירוש יהודים האחרון
כל דברי הקודש בבבלוג הם לרפואת מאי ליהן בת איילת ואפרת הנצי גלית בת אסתר