מאי חנוכה ?

בס"ד
מאי חנוכה ?
מאת: הרב מאיר כהנא זצ"ל הי"ד

ידועה הקושיה המפורסמת שנשאלה ע"י רבים מהמפרשים והפוסקים: למה קבעו חז"ל שמונת ימי חנוכה, הרי הדלקת הנרות שהיא הנקודה המרכזית של החג נקבעה לזכרון הנס הגדול של פח השמן המצומצם שלא היה בו די כי אם ליום אחד, והקב"ה הפליא לעשות והשמן בער שמונה ימים עד שהצליחו לקבל שמן טהור (שהיה בריחוק של ד' ימים, ועד שילכו ויחזרו יעברו ח' ימים - הר"ן).

והקשו הגדולים: הרי הנס טמון בזה ששמן שהספיק ליום אחד בער שמונה ימים, ואם-כן, עצם הנס היה ענין של שבעה ימים. ואם חנוכה נקבעה לפרסומי ניסא, לפרסם את הנס עצמו, ראוי היה לקבוע חנוכה לשבעה ימים בלבד? ותירצו הגדולים תירוצים שונים (כגון הב"י שכתב, שכיון שלא נדלק ממנו רק חלק שמינית, ממילא דהנס היה גם ביום הראשון).

ברם, לדעתי נטמן דוקא בזה עיקר סוד ויסוד החג, הרעיון של חנוכה. כי יש להבין, שהנקודה המרכזית של חג החנוכה אינה למעשה פח השמן, כי הוא רק מסמל את הלקח העיקרי של חג האורים. והראיה - בתפילת "על הנסים" שקבעו חז"ל, אין זכר לפח השמן והנס שנעשה בו! במקום זה, הניסים והנפלאות שתוארו ע"י חז"ל הם כך: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים... ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה".

הרי הנס והפלא המוזכר ע"י חז"ל אינו פח השמן כי אם המופת הגדול של "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" זה הנס הגדול והנורא! שחלשים ומעטים - בניגוד לטבע - התגברו על גיבורים ורבים. ופח השמן בא רק לסמל את העקרון הזה, שכמו שהמעט גבר על הרוב במלחמה, כך מעט השמן שהספיק אך ליום אחד בער שמונה ימים, ובער מעבר לחוקי הטבע. אך עיקרו של החג - הרעיון של חנוכה, הוא הנס הגדול של גויים רבים שנפלו לפני יהודים מעטים. "כי לה' הישועה ובו נעשה חיל והוא יבוס צרינו", האמונה והבטחון כי אכן הקב"ה הוא כל יכול, ושאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' - זאת חנוכה!

ואם כן, ברור שנטמן כאן נס בתוך הנס, כי אם הנס עצמו היה זה שמעטים גברו על רבים, הלא קודם לכן, לפני שהקב"ה בחסדו נתן למכבים את אויביהם נגפים לפניהם, היו צריכים היהודים להאמין בזה ולהיות מוכנים לצאת למלחמה כאשר הם חלשים ומעטים! וזה כשלעצמו - אמונה אדירה ובטחון עצום! וכמה יהודים היו מוכנים אז להסתמך על כוחו של הקב"ה מול הצבא האדיר של היונים? וכמה נחשונים היו אז, ומאז ומתמיד, שמוכנים להשליך את יהבם על אביהם שבשמים ולקפוץ לתוך הים?

לכן, העובדה שהחשמונאים - שהיוו מעוט שבמעוט - האמינו בה' ובטחו בו, ויצאו כחלשים ומעטים נגד הגיבורים והרבים, יצר נס בתוך הנס הסופי של נפילת הרבים לפניהם. ומכיון שפח השמן בא רק לסמל את עיקר הנס - רבים ביד מעטים - ובתוך הנס הזה היה עוד נס של נכונות לסמוך על ה' ולצאת למלחמה, קבעו חז"ל דוקא שמונת ימים. כי היום הראשון, יום השמן המעט שאכן היה, סימל את המעט של החשמונאים שאכן היו, אבל כמו שרק הבוטח בה' היה מסוגל להאמין שהמעטים האלה ינצחו את הרבים, כך מי היה מאמין שממעט השמן יצא נס של הדלקת שמונה ימים? אך הקב"ה גרם לצמצום השמן, דוקא כדי שיראו שלמעט יש כח על-טבעי, כאשר הקב"ה כך קובע.

ולכן, חובה עלינו כיהודים, המבינים כי הרעיון הוא עיקר היהדות, להכיר את הרעיון המרכזי של חג החנוכה, דהיינו - אמונה שה' הוא האלוקים ושהוא מנהיג ומנהל את העולם וכל אשר בו, ובטחון בו - שאם נלך בדרכיו, ללא פחד ורתיעה, הוא יבוס את צרינו ויזכנו לראות את אורו של משיח צדקנו במהרה בימינו.

המאמר פורסם בחוברת "לדוד מזמור" בהוצאת ישיבת הרעיון היהודי