שבת שלום , פרשת נח + זמני השבת

בס"ד

טוב חברים אחרי שעברנו את החגים ואחרי שלא שלחתי כבר הרבה מאוד זמני עדכוני דת, אני רוצה כמובן לאחל לכם שבת שלום ומבורכת.

אימייל זה מוגדש לרפואת: מאי ליהן בת איילת , דניאלה בת חווה , אפרת הנצי גלית בת אסתר.

פרשת נח

פרשת נח היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ו' פסוק ט ומסתיימת בפרק י"א פסוק לב. הנושא הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה רשימות של צאצאי בני נח אחרי המבול.

נושאים בפרשה

החלק הראשון של הפרשה עוסק בפרשת המבול שהביא אלוהים על העולם בגלל חטאי בני האדם. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו וייסד את האנושות החדשה אחרי המבול. הוא מצוּ‏וה לבנות תיבה שבה ישהו הוא, משפחתו ובעלי החיים במשך המבול.

המבול נמשך ימים רבים ומוחה את כל החיים מעל פני האדמה. הגשמים פוסקים לאחר ארבעים יום וארבעים לילה רצופים בהם ירד המבול, והמים מתייבשים במשך מאה וחמישים יום עד שנחה תיבת נח על הרי אררט. לאחר שנח לומד, באמצעות היונה ששולחה ולא שבה, שיבשה הארץ, הוא יוצא מן התיבה ומקריב קורבנות. לאחר יציאת בעלי החיים מן התיבה, אלוהים מבהיר שמותר לבני אדם לשחוט בעלי חיים למאכל, ושלעומת זאת רצח של בני אדם הוא אסור. אלוהים מבטיח לנח שלא יביא מבול נוסף על העולם, וכאות להבטחתו זו הוא נותן את הקשת בענן.

נח נוטע כרם ומשתכר מן היין. חם בנו רואה אותו שוכב ערום באוהלו, ומספר על כך לשם ויפת, שמכסים אותו ומונעים את המשך ביזויו. בעקבות כך מקלל נח את כנען בן חם, ומברך את שם ויפת.

מגדל בבל מאת פיטר ברויגל האב.בהמשך הפרשה מפורטים קורותיהם של צאצאי נח. בתוך הדברים מסופר על הניסיון לבנות את מגדל בבל ועל הדרך בה אלוהים מנע זאת באמצעות בלילת שפתם של הבונים והפצתם על פני כל הארץ.

בהמשך באה רשימת עשרת הדורות שמנח עד אברהם, שבסיומה באה היכרות ראשונה עם משפחתו של אברהם, שבשלב זה עוד נקרא "אברם". מסופר כיצד החל אביו תרח ללכת מאור כשדים לארץ כנען, אך החליט להישאר בחרן ובסופו של דבר מת שם.

הפטרה

מפטירים בספר ישעיהו פרק נ"ד, החל מפסוק א. הספרדים מסיימים בפסוק י, התימנים בפרק נ"ה פסוק ג, והאשכנזים שם בפסוק ה. בהפטרה מזכיר הנביא את השבועה שנשבע אלוהים "מעבור מי-נח עוד על הארץ".

בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-32% מהשנים) פרשת נח נקראת בשבת ראש חודש וקוראים בה את הפטרת "השמים כסאי".

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	16:42	16:31	16:42	16:35	16:26
צאת השבת	17:39	17:37	17:39	17:40	17:37

שבת שלום | פרשת ראה + זמני השבת

בס"ד

טוב חברים כמו כן שבוע אני שולח אליכם את פרשת השבוע , השבוע אנחנו במוצ"ש נכנסים באהבה לחודש אלול ולתחילת הסליחות לספרדים, כמו כן בנימה אופטימית זאת

אני מבקש שאת הפרשה הזאת תקראו לרפואתה של מאי ליהן בת איילת בכל הכוונות ולרפואתן של דניאלה בת חווה ואפרת הנצי גלית בת אסתר.

                                                           

כמו כן לכל השואלים נפתח קישור למי שרוצה לתרום לזיכוי הרבים על מנת שבע"ה נוכל להעלות בקרוב אתר לזיכוי הרבים , הלכות יומיות , הוצאת עלונים ועוד.. קישור לעמוד התרומות: http://blog.hadari.info/p/blog-page_5982.html לעמוד התרומות אין צורך בכרטיס אשראי התרומה תיהיה דרך חשבון הטלפון שלכם. תודה כל מי שתרם עד עכשיו ויתרום מעכשיו לזיכוי הרבים. ממני באהבת ה' גילעד הדרי

פרשת השבוע ראה

פרשת ראה, היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א פסוק כו ומסתיימת בפרק ט"ז פסוק יז.

נושאים בפרשה

הפרשה, עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:

• השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל
• ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם
• היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם
• אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת
• פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה
• מצוות מעשר; מצוות שמיטת כספים; דיני עבד עברי
• שלוש רגלים ומצוות עלייה לרגל

הפטרה

ההפטרה של פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד פסוק יא ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה פסוק ה. בשנים מסוג בשז, גכז והכז, פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת ראה. בשנים אלו ישנם הקוראים את ההפטרה של ראה יחד עם הפטרת פרשת כי תצא‏.

הקדמה של חודש אלול

אלול הוא החודש השנים עשר, המסיים את השנה בלוח העברי. ולכן במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה והימים הנוראים* הפותחים אותה. ומכאן המנהג להתחיל באמירת סליחות בחודש אלול: בעדות המזרח מתחילים לומר סליחות למחרת ראש חודש אלול, ובקהילות אשכנז – במוצאי השבת שלפני ראש השנה.** את הסליחות אומרים בבית הכנסת במרבית הקהילות בימי החול בלבד (ולא בשבתות). במהלך כל חודש אלול, אחרי תפילת שחרית (תפילת הבוקר), נוהגים לתקוע בשופר, כדי לעורר את האנשים לסליחה לקראת הימים הנוראים.

מה הן הסליחות

הסליחות הן תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת בימי החול (בלבד) בחודש אלול (כמוסבר בקטע הקודם) ובעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. את הסליחות אומרים בשעות הלילה או בבוקר, לפני תפילת שחרית (תפילת הבוקר).

הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים* העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו. בקשה זו לרחמים ולסליחה מבוססת על מידות הרחמים של ה', שאותן מזכיר המתפלל פעמים אחדות במהלך הסליחות על-פי הכתוב בספר שמות (פרק לד פס' 6-7):**

" ה', ה' אֵל רחום וחנון, ארך אפיים*** ורב חסד ואמת.

נוצר (=שומר) חסד לאלפים, נושא (=סולח) עוון ופשע וחטאה…"

לאחר אמירת פסוקים אלה מבקש המתפלל: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח [וסלחן] ורב חסד …".

המנהג להזכיר את מידות הרחמים של האֵל בסליחות הוא מנהג עתיק, המופיע כבר בתלמוד הבבלי (שנכתב לפני 1,500 שנה בערך). מאז תקופת התלמוד נוספו לסליחות פיוטים שונים העוסקים בהודאה בחטאים ובבקשת סליחה ורחמים. הפיוטים נכתבו בדרך כלל בחרוזים עם פזמון חוזר. פיוטים רבים מבוססים על שיטת האקרוסטיכון: האותיות הראשונות של כל שורה יוצרים צירוף בעל משמעות: אותיות הא"ב, שמו של מחבר הפיוט ועוד.

בסליחות מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב – ומבקשים שזכויות אלה יסייעו גם לנו, כצאצאי האבות. יש גם קטעי סליחות המזכירים את הצרות והרדיפות של עם ישראל בתקופת הגלות, וכוללים בקשה לרחמים ולישועה.

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:01	18:52	18:59	18:48	18:45
צאת השבת	19:59	20:00	19:58	19:54	19:57

שבת שלום | פרשת דברים (שבת חזון) + זמני השבת והצום

בס"ד

אהלן חברים, לפני שבת קודש בפרשת דברים (שבת חזון) אני רוצה לבקש מכם לעזור להגדיל את רשימת התפוצה, מי שיש לו או לה יהודים שרוצים גם לקבל את תפוצת הדת לשלוח לי במייל חוזר כתובות אימייל ושמות על מנת שאני אצרף אותם גם לרשימת התפוצה.

              

את דברי הקודש השבוע אני רוצה להקדיש לרפואת: מאי ליהן בת איילת , דניאלה בת חווה , אפרת הנצי גלית בת אסתר , שגית כהן בת בלה

פרשת השבוע דברים (שבת חזון)

פרשת דברים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ג' פסוק כב.

את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה היא נקראת "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.

נושאים בפרשה

בפרשת דברים מתחיל משה רבנו בסדרת הנאומים שנשא לפני מותו. בפרשה הוא סוקר את מינוי נשיאי השבטים והשופטים, מתאר את חטא המרגלים ואת העונש עליו, את יחסי בני ישראל עם אדום, מואב ועמון, את המלחמות עם סיחון ועוג ואת מתן הנחלות בעבר הירדן המזרחי לשבט ראובן, לשבט גד ולחצי שבט המנשה.

שם הפרשה נלקח מהפסוק הראשון שלה: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל...".

הפטרה

מכיוון שהשבת שבה קוראים את פרשת דברים היא השבת שלפני תשעה באב, מפטירים בעניין חטאי עם ישראל, בהפטרה השלישית מתלת דפורענותא. האשכנזים והספרדים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו, מפסוק א עד פסוק כז, היא הפטרת "חזון ישעיהו". התימנים, שכבר קראו את ראשית הפרק בשבוע הקודם, קוראים בהמשך אותו פרק, מפסוק כא ("איכה הייתה לזונה קריה נאמנה") עד פסוק לא.

קצת על תשעה באב

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, המציין את חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית חלה ביום ט' באב, והיא מהווה את שיא האבלות של תקופת ימי בין המצרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית לי' באב.

תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש.

לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, תשעה באב, כשאר הצומות על החורבן, יהפוך ליום של חג ושמחה.

התענית בתקופת גלות בבל

בית המקדש הראשון חרב בשנת 586 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית בשנת ג'של"ח,‏ שהיא 422 לפנה"ס.

קיומו של צום בחודש אב שנקבע לאחר חורבן בית המקדש הראשון מוזכר כבר בספר זכריה (שזמנו מתוארך לסוף תקופת גלות בבל ותחילת ימי בית המקדש השני), אך ללא פירוט באיזה יום בחודש חל הצום. בספר מתוארת משלחת מבבל שנשלחה אל כהנים ונביאים בארץ ישראל עם שאלה לגבי עצם התענית בחודש אב, וזאת לאור התהליך ההפוך: שיבת ציון ובניית בית המקדש השני:

           

הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?

– זכריה ז, ג

התשובה למשלחת היא סדרת נבואות ארוכה הכוללת דברי מוסר על חשיבות תיקון המעשים הרעים העולה בהרבה על חשיבות הצום, ונבואות נחמה על בניין ירושלים ויהודה. בסיום מופיעה נבואה על הפיכת הצומות לימי שמחה:

           

כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.

– זכריה, ח, יח-יט

ההנחה היא שהצום המוזכר בספר זכריה התקיים בתשעה באב או בסמוך לו, בהתאם לכך שיום חורבן בית המקדש הראשון מתוארך לז' באב בספר מלכים, ולי' באב בספר ירמיהו.

התענית בתקופת בית שני

הדעות חלוקות בשאלה האם צום תשעה באב התקיים במהלך תקופת בית שני.

בתקופת בית שני מוזכר התאריך תשעה באב בהקשר של יום קרבן עצים, אשר נחשב כיום שמחה (מאוחר יותר נדחה קורבן עצים זה לט"ו באב מסיבות שונות)‏ יש שכתבו שקרבן העצים נקבע ליום זה בכוונה, על מנת לקיים את נבואת זכריה על הפיכת ימי צום לימי שמחה,‏.

לעומת זאת, הרמב"ם כותב בפירוש המשנה‏ כי צום תשעה באב נהג גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו. מנגד, רבים חלקו על דעה זו של הרמב"ם‏.

יש שכתבו כי גם לשיטת הרמב"ם לא היה צום קבוע ביום תשעה באב בתקופת בית שני, אלא קיום הצום היה תלוי הנסיבות המדיניות: כאשר הייתה עצמאות לישראל לא נהג הצום, וכאשר אבדה העצמאות נהג הצום.‏

במשנה במסכת תענית (שנערכה בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא וחורבן בית המקדש השני), מוזכר לראשונה התאריך "תשעה באב" כיום צום על חורבן בתי המקדש הראשון והשני. הגמרא‏ מביאה ברייתא המסבירה כיצד הוחלט על התאריך תשעה באב כיום חורבן בית המקדש הראשון, לאור המקורות הסותרים המציינים את יום החורבן כז' באב וכי' באב:

"אי אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה. הא כיצד: בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו."

בניגוד להלכה שנקבעה, דעת רבי יוחנן הייתה שראוי היה לקבוע את התענית בעשרה באב, "מפני שרובו של היכל בו נשרף", אולם חכמים שחלקו עליו העדיפו את קביעת הצום ביום בו התחילה הפורענות, ולא ביום בו היה עיקר הפורענות.

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:20	19:11	19:17	19:05	19:04
צאת השבת	20:20	20:22	20:18	20:14	20:18
צאת הצום ביום א'	20:10	20:10	20:08	20:03	20:07

שבת שלום | פרשת בלק + זמני השבת

בס"ד

אהלן חברים, לפני שבת קודש בפרשת בלק אני רוצה לבקש מכם לעזור להגדיל את רשימת התפוצה, מי שיש לו או לה יהודים שרוצים גם לקבל את תפוצת הדת לשלוח לי במייל חוזר כתובות אימייל ושמות על מנת שאני אצרף אותם גם לרשימת התפוצה.

את דברי הקודש השבוע אני רוצה להקדיש לרפואת: מאי ליהן בת איילת , דניאלה בת חווה , אפרת הנצי גלית בת אסתר , שגית כהן בת בלה

פרשת השבוע בלק

פרשת בלק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ב פסוק ב ומסתיימת בפרק כ"ה פסוק ט.

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת בלק ביחד עם פרשת חוקת.

נושאים בפרשה

הפרשה עוסקת בפרשת נבואותיו של בלעם בן בעור. בלק מלך מואב מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ומזמין את בלעם לקלל את ישראל. לאחר משא ומתן בין בלעם לשליחי מואב ובין בלעם לאלוהים יוצא בלעם לארץ מואב, לאחר שקיבל את התנאי שהציב אלוהים לפיו יאמר רק את אשר ישים אלוהים בפיו: "וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה".

בדרך למואב נשלח מלאך כדי לחדד את התנאי הזה. בלעם אינו רואה את המלאך אולם אתונו רואה. האתון מתחמקת מהמלאך וסוטה מהדרך ולבסוף נעצרת כליל ובילעם מכה אותה. אלוהים פותח את פי האתון, ובלעם מבין, לאחר שיחה איתה, את מצבו.

בלעם נפגש עם בלק ומנסה לקלל את בני ישראל, אולם שלוש פעמים הוא נכשל בניסיון זה ואומר נבואות ברכה ושבח לישראל. לאחר שבלק מצהיר על אכזבתו הוא מוסיף עוד נבואה שעיקרה תחזיות על עתיד העמים באזור.

בסיום הפרשה מתואר חטא בעל פעור: בני ישראל חוטאים בקשרים לא רצויים עם בנות מואב ואף משתחווים לאלוהי מואב. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פינחס דוקר ברומח מנהיג ישראלי שזנה עם מדינית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה.

הפטרה

ההפטרה היא בספר מיכה, מפרק ה' פסוק ו עד פרק ו' פסוק ח. מיכה מזכיר בנבואתו את פרשת בלעם: "עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר" (ו', ה).

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:29	19:21	19:26	19:13	19:13
צאת השבת	20:33	20:33	20:29	20:24	20:29



שבת שלום | פרשת שלח לך | זמני השבת

בס"ד

טוב לפני שבת קודש בפרשת "שלח לך" אני רוצה להקדיש השבוע את כל דברי הקודש לרפואתה של סבתי "דניאלה בת חווה" שתזכה לרפואה שלימה ושתחלים כבר ותחזור הביתה בריאה ושלמה

וכמובן גם לרפואתם של מאי ליהן בת איילת ואפרת הנצי גלית בת אסתר ושל הרבנים הקדושים הרב יעקוב חי בן מרגלית יוסף  והרב יוסף שלום בן חיה מושא אליישיב .

תקראו פרק תהילים זה לרפואתם

ובע"ה שנזכה רק לבשרות טובות ולגאולה

פרשת שלח לך

פרשת שלח לך (או שלח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ג פסוק א ומסתיימת בפרק ט"ו פסוק מא.

נושאים בפרשה

החלק המרכזי בפרשה הוא תיאור חטא המרגלים ותוצאותיו. לפי ציווי של אלוהים שולח משה רבנו קבוצה של 12 מרגלים - נשיאי השבטים, הנמנים בשמותיהם (לשבטיהם) בתחילת הפרשה (י"ג, ד-טו) - לתור את ארץ כנען.

"וראיתם את הארץ מה היא, ואת העם הישב עליה - החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב? ומה הארץ אשר הוא ישב בה - הטובה הוא אם רעה? ומה הערים אשר הוא יושב בהנה - הבמחנים אם במבצרים? ומה הארץ - השמנה היא אם רזה? היש בה עץ אם אין? והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, והימים ימי בכורי ענבים" (י"ג, יח-כ).

שליחות המרגלים נמשכת ארבעים ימים ובשובם חוזרים המרגלים עם אשכול ענבים כבד עד כדי שהיו צריכים לשאת אותו על מוט, רימון ותאנה. המרגלים מתארים את טובה של הארץ:

"ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פריה." (י"ג, כו-כז).

אך עשרה מהם צופים בעיות קשות בכיבושה:

"אפס, כי עז העם הישב בארץ, והערים בצֻרות גדֹלֹת מאוד ... עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" (י"ג, כח-כט).

ומוציאים את דיבת הארץ רעה בקביעתם כי היא "ארץ אוכלת יושביה". בני ישראל, ששומעים את הדברים מתלוננים ומתכננים לשוב למצרים. שני המסתייגים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, מהסים את האחרים ומנסים לעודד את העם: "עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה" (י"ג, ל).

אלוהים מתגלה לעם ומבקש להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו. לאחר תחינות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה, למעט יהושע וכלב. קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל מנסה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפת במלחמה מול העמלקי.

בהמשך הפרשה מובאים מספר ציווים הלכתיים, ובהן הציווי על הנסכים, הפרשת חלה, והבאת פר כקורבן חטאת על חטא כללי של העם.

בני ישראל מניחים במשמר אדם שנמצא מקושש עצים בשבת, עד שיינתן הדין לחטא מסוג זה. הם מצווים על ידי האל להמיתו בסקילה וכך נעשה.

בסוף הפרשה מובא הציווי על מצוות ציצית (אותו קוראים בכל יום בקריאת שמע).

המרגלים מציגים מפרי הארץ

הפטרה

ההפטרה היא בספר יהושע, פרק ב' פסוק א-כד. בהפטרה מסופר על המרגלים ששלח יהושע ליריחו לפני הכניסה לארץ ישראל ועל הקורות אותם בבית רחב הזונה.

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:27	19:19	19:24	19:11	19:11
צאת השבת	20:31	20:23	20:28	20:22	20:28

שיר לכבוד שבת קודש של הזמר אודי דוידי

בברכה,

גילעד הדרי