שבת שלום | פרשת ראה + זמני השבת

בס"ד

טוב חברים כמו כן שבוע אני שולח אליכם את פרשת השבוע , השבוע אנחנו במוצ"ש נכנסים באהבה לחודש אלול ולתחילת הסליחות לספרדים, כמו כן בנימה אופטימית זאת

אני מבקש שאת הפרשה הזאת תקראו לרפואתה של מאי ליהן בת איילת בכל הכוונות ולרפואתן של דניאלה בת חווה ואפרת הנצי גלית בת אסתר.

                                                           

כמו כן לכל השואלים נפתח קישור למי שרוצה לתרום לזיכוי הרבים על מנת שבע"ה נוכל להעלות בקרוב אתר לזיכוי הרבים , הלכות יומיות , הוצאת עלונים ועוד.. קישור לעמוד התרומות: http://blog.hadari.info/p/blog-page_5982.html לעמוד התרומות אין צורך בכרטיס אשראי התרומה תיהיה דרך חשבון הטלפון שלכם. תודה כל מי שתרם עד עכשיו ויתרום מעכשיו לזיכוי הרבים. ממני באהבת ה' גילעד הדרי

פרשת השבוע ראה

פרשת ראה, היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א פסוק כו ומסתיימת בפרק ט"ז פסוק יז.

נושאים בפרשה

הפרשה, עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:

• השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל
• ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם
• היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם
• אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת
• פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה
• מצוות מעשר; מצוות שמיטת כספים; דיני עבד עברי
• שלוש רגלים ומצוות עלייה לרגל

הפטרה

ההפטרה של פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד פסוק יא ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה פסוק ה. בשנים מסוג בשז, גכז והכז, פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת ראה. בשנים אלו ישנם הקוראים את ההפטרה של ראה יחד עם הפטרת פרשת כי תצא‏.

הקדמה של חודש אלול

אלול הוא החודש השנים עשר, המסיים את השנה בלוח העברי. ולכן במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה והימים הנוראים* הפותחים אותה. ומכאן המנהג להתחיל באמירת סליחות בחודש אלול: בעדות המזרח מתחילים לומר סליחות למחרת ראש חודש אלול, ובקהילות אשכנז – במוצאי השבת שלפני ראש השנה.** את הסליחות אומרים בבית הכנסת במרבית הקהילות בימי החול בלבד (ולא בשבתות). במהלך כל חודש אלול, אחרי תפילת שחרית (תפילת הבוקר), נוהגים לתקוע בשופר, כדי לעורר את האנשים לסליחה לקראת הימים הנוראים.

מה הן הסליחות

הסליחות הן תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת בימי החול (בלבד) בחודש אלול (כמוסבר בקטע הקודם) ובעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. את הסליחות אומרים בשעות הלילה או בבוקר, לפני תפילת שחרית (תפילת הבוקר).

הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים* העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו. בקשה זו לרחמים ולסליחה מבוססת על מידות הרחמים של ה', שאותן מזכיר המתפלל פעמים אחדות במהלך הסליחות על-פי הכתוב בספר שמות (פרק לד פס' 6-7):**

" ה', ה' אֵל רחום וחנון, ארך אפיים*** ורב חסד ואמת.

נוצר (=שומר) חסד לאלפים, נושא (=סולח) עוון ופשע וחטאה…"

לאחר אמירת פסוקים אלה מבקש המתפלל: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח [וסלחן] ורב חסד …".

המנהג להזכיר את מידות הרחמים של האֵל בסליחות הוא מנהג עתיק, המופיע כבר בתלמוד הבבלי (שנכתב לפני 1,500 שנה בערך). מאז תקופת התלמוד נוספו לסליחות פיוטים שונים העוסקים בהודאה בחטאים ובבקשת סליחה ורחמים. הפיוטים נכתבו בדרך כלל בחרוזים עם פזמון חוזר. פיוטים רבים מבוססים על שיטת האקרוסטיכון: האותיות הראשונות של כל שורה יוצרים צירוף בעל משמעות: אותיות הא"ב, שמו של מחבר הפיוט ועוד.

בסליחות מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב – ומבקשים שזכויות אלה יסייעו גם לנו, כצאצאי האבות. יש גם קטעי סליחות המזכירים את הצרות והרדיפות של עם ישראל בתקופת הגלות, וכוללים בקשה לרחמים ולישועה.

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:01	18:52	18:59	18:48	18:45
צאת השבת	19:59	20:00	19:58	19:54	19:57

שבת שלום | פרשת ואתחנן + זמני השבת

בס"ד

טוב חברים יקרים לפני שבת קודש אני רוצה להקדיש את דברי הקודש האלו לרפואת: מאי ליהן בת איילת , דניאלה בת חווה ,  אפרת הנצי גלית בת אסתר ושגית כהן בת בלה

                                                                       [פרשת ואתחנן]

פרשת השבוע – ואתחנן

פרשת ואתחנן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. היא מתחילה בפרק ג' פסוק כג ומסתיימת בפרק ז' פסוק יא. בפרשה 118 פסוקים.

את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה שבת זו נקראת "שבת נחמו".

נושאים בפרשה

בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).

בסיום הנאום הראשון:

• האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל והעברת ההנהגה ליהושע

·         אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני

·         משה מזהיר את העם שאם לא ישמרו את המצוות יתחייבו גלות

·         אזכור ראשון של מושג התשובה

·         חתימת הנאום ההיסטורי - הנסים שעשה אלוהים לישראל ומשמעותם הדתית

בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.

בנאום השני - נאום המצוות:

• חזרה על עשרת הדברות
• פרשת שמע ישראל - יסודות האמונה וזכירתם
• אזהרה על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל

הפטרה

מכיוון שאת פרשת ואתחנן קוראים בשבת שאחרי תשעה באב, ההפטרה פותחת סדרה של שבע הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. בהפטרת ואתחנן קוראים בספר ישעיהו פרק מ', מפסוק א עד פסוק כו (התימנים מוסיפים את פסוק כז, ואת פסוק יז בפרק מ"א). על שם פתיחתה, "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", נקראת ההפטרה הפטרת "נחמו".

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:14	19:06	19:12	19:00	18:58
צאת השבת	20:14	20:15	20:12	20:08	20:12

יש דין ויש דיין

בס"ד
בתזמון מצויין בדיוק 7 שנים לאחר גירוש קטיף הגלל מסתובב לו וניצב ניסו שחם מי שאז בהתנתקות התנהג באלימות כנגד מתיישבים יהודים מודח מתפקידו כמפקד מחוז ירושלים במשטרה

תודה לבנצי גופשטיין על הסרטון

שבת שלום | פרשת דברים (שבת חזון) + זמני השבת והצום

בס"ד

אהלן חברים, לפני שבת קודש בפרשת דברים (שבת חזון) אני רוצה לבקש מכם לעזור להגדיל את רשימת התפוצה, מי שיש לו או לה יהודים שרוצים גם לקבל את תפוצת הדת לשלוח לי במייל חוזר כתובות אימייל ושמות על מנת שאני אצרף אותם גם לרשימת התפוצה.

              

את דברי הקודש השבוע אני רוצה להקדיש לרפואת: מאי ליהן בת איילת , דניאלה בת חווה , אפרת הנצי גלית בת אסתר , שגית כהן בת בלה

פרשת השבוע דברים (שבת חזון)

פרשת דברים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ג' פסוק כב.

את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה היא נקראת "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.

נושאים בפרשה

בפרשת דברים מתחיל משה רבנו בסדרת הנאומים שנשא לפני מותו. בפרשה הוא סוקר את מינוי נשיאי השבטים והשופטים, מתאר את חטא המרגלים ואת העונש עליו, את יחסי בני ישראל עם אדום, מואב ועמון, את המלחמות עם סיחון ועוג ואת מתן הנחלות בעבר הירדן המזרחי לשבט ראובן, לשבט גד ולחצי שבט המנשה.

שם הפרשה נלקח מהפסוק הראשון שלה: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל...".

הפטרה

מכיוון שהשבת שבה קוראים את פרשת דברים היא השבת שלפני תשעה באב, מפטירים בעניין חטאי עם ישראל, בהפטרה השלישית מתלת דפורענותא. האשכנזים והספרדים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו, מפסוק א עד פסוק כז, היא הפטרת "חזון ישעיהו". התימנים, שכבר קראו את ראשית הפרק בשבוע הקודם, קוראים בהמשך אותו פרק, מפסוק כא ("איכה הייתה לזונה קריה נאמנה") עד פסוק לא.

קצת על תשעה באב

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, המציין את חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית חלה ביום ט' באב, והיא מהווה את שיא האבלות של תקופת ימי בין המצרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית לי' באב.

תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש.

לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, תשעה באב, כשאר הצומות על החורבן, יהפוך ליום של חג ושמחה.

התענית בתקופת גלות בבל

בית המקדש הראשון חרב בשנת 586 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית בשנת ג'של"ח,‏ שהיא 422 לפנה"ס.

קיומו של צום בחודש אב שנקבע לאחר חורבן בית המקדש הראשון מוזכר כבר בספר זכריה (שזמנו מתוארך לסוף תקופת גלות בבל ותחילת ימי בית המקדש השני), אך ללא פירוט באיזה יום בחודש חל הצום. בספר מתוארת משלחת מבבל שנשלחה אל כהנים ונביאים בארץ ישראל עם שאלה לגבי עצם התענית בחודש אב, וזאת לאור התהליך ההפוך: שיבת ציון ובניית בית המקדש השני:

           

הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?

– זכריה ז, ג

התשובה למשלחת היא סדרת נבואות ארוכה הכוללת דברי מוסר על חשיבות תיקון המעשים הרעים העולה בהרבה על חשיבות הצום, ונבואות נחמה על בניין ירושלים ויהודה. בסיום מופיעה נבואה על הפיכת הצומות לימי שמחה:

           

כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.

– זכריה, ח, יח-יט

ההנחה היא שהצום המוזכר בספר זכריה התקיים בתשעה באב או בסמוך לו, בהתאם לכך שיום חורבן בית המקדש הראשון מתוארך לז' באב בספר מלכים, ולי' באב בספר ירמיהו.

התענית בתקופת בית שני

הדעות חלוקות בשאלה האם צום תשעה באב התקיים במהלך תקופת בית שני.

בתקופת בית שני מוזכר התאריך תשעה באב בהקשר של יום קרבן עצים, אשר נחשב כיום שמחה (מאוחר יותר נדחה קורבן עצים זה לט"ו באב מסיבות שונות)‏ יש שכתבו שקרבן העצים נקבע ליום זה בכוונה, על מנת לקיים את נבואת זכריה על הפיכת ימי צום לימי שמחה,‏.

לעומת זאת, הרמב"ם כותב בפירוש המשנה‏ כי צום תשעה באב נהג גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו. מנגד, רבים חלקו על דעה זו של הרמב"ם‏.

יש שכתבו כי גם לשיטת הרמב"ם לא היה צום קבוע ביום תשעה באב בתקופת בית שני, אלא קיום הצום היה תלוי הנסיבות המדיניות: כאשר הייתה עצמאות לישראל לא נהג הצום, וכאשר אבדה העצמאות נהג הצום.‏

במשנה במסכת תענית (שנערכה בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא וחורבן בית המקדש השני), מוזכר לראשונה התאריך "תשעה באב" כיום צום על חורבן בתי המקדש הראשון והשני. הגמרא‏ מביאה ברייתא המסבירה כיצד הוחלט על התאריך תשעה באב כיום חורבן בית המקדש הראשון, לאור המקורות הסותרים המציינים את יום החורבן כז' באב וכי' באב:

"אי אפשר לומר בשבעה שהרי כבר נאמר בעשור, ואי אפשר לומר בעשור שהרי כבר נאמר בשבעה. הא כיצד: בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו."

בניגוד להלכה שנקבעה, דעת רבי יוחנן הייתה שראוי היה לקבוע את התענית בעשרה באב, "מפני שרובו של היכל בו נשרף", אולם חכמים שחלקו עליו העדיפו את קביעת הצום ביום בו התחילה הפורענות, ולא ביום בו היה עיקר הפורענות.

	תל אביב	חיפה	באר שבע	אילת	ירושלים
כניסת השבת	19:20	19:11	19:17	19:05	19:04
צאת השבת	20:20	20:22	20:18	20:14	20:18
צאת הצום ביום א'	20:10	20:10	20:08	20:03	20:07

אם אין חובות אין זכויות

בס"ד
היום יצאנו פעילי ארץ ישראל שלנו ברשותם של ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי , יו"ר המפלגה ברוך מרזל והדובר עו"ד איתמר בן גביר לצעדת מחאה בעיר נצרת ממול משרדי ארגון הטרור בל"ד

במהלך הצעדה הגיע למקום ח"כ זחאלקה אשר ניסה להסית את הפעילים לאלימות מה שלא הצליח לו ותוך מספר דקות כוחות המשטרה הרחיקה אותו וסילקה אותו מהמקום.

בן איר אמר בצעדה ש"אם אין חובות אין זכויות" .

מטרת הצעדה שלנו היתה שגם ערביי ישראל צריכים לעשות למען המדינה ולעשות שירות לאומי ולשאת בנטל

את הצעדה אבטחו כ 1200 שוטרים ופרשים ומסוק משטרתי, כמו כן האוטובוסים עוקבובתחילה בצומת מגידו על מנת להתחיל את הליווי המשטרתי שכלל מספר אופנועים , כ 5 ניידות מאחוריינו וכ 5 מקדימה, על פי הוראת קצין המשטרה לנהג האוטובוס "יש להמשיך ישר ללא עצירה גם ברמזורים אדומים"

המעבר ברמזור אדום

ולאחר מכן הובילו אותנו לחניון קיבוץ מזרע ששם הורידו אותנו בצורה משפילה על מנת לעשות בידוק ביטחוני על כל האוטובוס ועל כל הפעילים כאילו אנחנו אחרוני המחבלים בישראל מה שלא קורא כאשר פעילי שמאל קיצוני מפגינים

צילום: יוני קליין

ומשם לנצרת שם בידדו אותנו באיזור התעשיה מאחורי משרדי ארגון הטרור בל"ד רחוק וללא קרבה לתושבים

צילומים וסרטונים יעלו גם בהמשך